יוסי וסרמן בראיון מיוחד
המטרה הסופית היא שממשלת ישראל תציב את מערכת החינוך בראש סדר העדיפויות שלה. אפילו לפני מערכת הביטחון. כפי שמדינת ישראל מחפשת כל העת לשפר ולהטיב עם קציני צה"ל כך היא צריכה להתייחס לאנשי ההוראה במדינת ישראל. עבודת המורה היא קודש קודשים וחיונית לעתיד החברה במדינת ישראל. אני מדבר על יותר תקציבים שיאפשרו בין היתר המשך מגמת שיפור תנאי הפנסיה של המורים והבטחת פנסיה הוגנת בעת הפרישה לגמלאות, תוספות שכר משמעותיות של אלפי שקלים שיסייעו לקידומם של תלמידים ולפרופסיה של המורה, תוספת של שעות שבועיות כדי לקדם ילדים מתקשים כיחידים או בקבוצות קטנות.
זוהי השנה השלישית בה פועלת תוכנית "אופק חדש" של הסתדרות המורים, מהי לדעתך התרומה המרכזית של תוכנית זאת לקידום החינוך בישראל?
אחת התרומות המרכזיות של רפורמה זו היא הכללת שעות פרטניות במערכת השעות של כל מורה בתכנית .בזכות הרפורמה התווספו למערכת החינוך עשרות אלפי שעות לימוד פרטניות.יותר ויותר מורים מביעים שביעות רצון מהתוספת של השעות הללו שמאפשרת להם להעניק יחס יותר אישי לתלמידים החלשים יותר שזקוקים לחיזוק. ישנם מקצועות שכל שעת חיסור של למידה בהם עלולה להביא לניתוק-מגע של הלומד מהנלמד בכיתה, במיוחד אם הוא מוגדר כתת-משיג באותם מקצועות. ובעיקר במקצועות שמבוססים על למידה שלבית, כגון מתמטיקה ומדעים, שבהם קשה להתקדם לשלב הבא מבלי שיילמד השלב הקודם. במקצועות אלה חשובה רציפות למידה, ולפיכך – אם התלמיד הפסיד חומר (מסיבות כלשהן), חשוב להשאיר אותו בתמונה, ולכן – ללמד בשעות הפרטניות חומר חדש.
ובכל זאת, לתוכנית יש התנגדות רבה, בעיקר מצד ארגון המורים ופעיליו, זאת למרות הצלחתו בפועל וההתקדמות שהושגה בזמן קצר מאוד. מהי דעתך האישית על הנושא?
ההתנגדות נובעת בעיקר מאי הבנה של רפורמת אופק חדש וחשיפה לפרטים מסולפים כתוצאה מעיוותים מכוונים ומשמועות לא מבוססות. חשוב להעמיד דברים על דיוקם, להכיר את העובדות ואת הרפורמה על בוריה על מנת להבין את המשמעות והתרומה שלה. הרפורמה, למרות הסתייגויות כאלה ואחרות, היא בפועל ההסכם המקיף הטוב ביותר שהושג עד כה במדינת ישראל. מדובר על מקרה ייחודי של הגעה להסכם שמבטיח עתיד טוב יותר למערכת ההוראה, ללא שביתות ומשברים. בכוונתי להמשיך ולפעול לשימור הרפורמה הזו במקביל להרחבת תחולתה וקצב הצירוף של רשויות נוספות לפרויקט.
פרויקט "מחשב לכל מורה", אותו אתם מקדמים, זכה להצלחה כבר בשלביו הראשונים. כיצד לדעתך ישתלב המחשב במערך החינוך בישראל, ומהי תרומתו המרכזית?
מעבר לחלוקת המחשבים עצמם, המורים זוכים להכשרה צמודה ומקיפה להפעלה טכנית וליישום המחשב בעבודה השוטפת. התכנית לוקחת בחשבון את הרמות השונות והמיומנויות התקשוביות של המורים באותו חדר מורים. המטרה היא לשנות את אופי השימוש במחשב בבתי הספר, לפרוץ את גבולות מעבדת המחשבים ולהכניס אותם לכיתות. המצב האופטימאלי הוא שבכל כיתה תהיה עמדת מורה עם מחשב ולוח חכם. המחשב אינו מהווה תחליף להוראה האנושית. בית ספר צריך להיות ערוך למצבי הוראה ולמידה שונים: הדגמה במחשב, עבודה בקבוצות ולעיתים גם הרצאה, ההוראה בעתיד תהיה יותר מגוונת.
המחשב הנייד הוא כלי חיוני בעבודת המורה. היכולת לעבוד בסביבה מתוקשבת הופכת את המורה למקצועי יותר, מעודכן יותר, מחובר יותר ומוערך יותר. היכולת להכיר את עולמות התוכן של התלמידים, ליצור קשר ישיר ופתוח עם קהילת בית הספר ועם כל מי ששותף לעשייה החינוכית לא יסולא בפז. על המחנכים כמעצבי דור ההמשך להוות מודל סמכותי וחינוכי גם במימד חשוב זה.
אין שום ספק שלמעגל זה יצורפו עוד ועוד מורים ומורות שיתגברו על החשש הראשוני, בעיקר הוותיקים שבהם, ויבקשו לנצל את יתרונות הרשת. זהו חלק בלתי נפרד מן התמורות והשינויים שחלו בשנים האחרונות בתפיסת ההוראה ותהליכי הלמידה.
מלבד רפורמת "אופק חדש" – מהם, לדעתך, הצעדים הבאים שעלינו לעשות כדי לשפר את מעמד המורה בישראל?
על מנת להעלות את יוקרת מקצוע ההוראה בישראל חובה עלינו לפעול לכך שמקצוע ההוראה יקבל מימד של פרופסיה אמיתית והמורה יחוש גאווה על כך שהוא מחנך ילדים שהם עתיד המדינה ומוביליה בעתיד.
גאוותו של המורה תלויה במידה לא מבוטלת בסמכות ובמרות שלו כלפי תלמידיו. כל עוד מתקיים כרסום בסמכותו ובמרותו של המורה בכיתה ע"י תלמידיו, לא ניתן יהיה להאדיר את מעמדו וכבודו של המורה בעיני החברה בישראל.
אני בעד אכיפת משמעת וקביעת כללי התנהגות במוסדות החינוך . לשם כך עלינו לחזור לכללי משמעת נוקשים יותר אם אנו רוצים להתגבר על תופעות שליליות המאפיינות את התנהגות הנוער היום.
בשבועות האחרונים התקיים דיון ציבורי על נושא התלבושת האחידה. כיצד אתה רואה נושא זה?
יש מקום לשינוי מהיסוד של האווירה בתוך הכיתה: החל בתלבושת אחידה, איסור בהכנסת טלפונים סלולאריים לכיתות וקימה בפני המורה כאשר הוא נכנס לכיתה. כל אלה ועוד יסייעו בהקניית ערכים שדומה שבמעמדם חל פיחות.
לדעתי, שינויים אלה ואחרים אינם רק שינויים קוסמטיים. מדובר בשינויים שיתרמו רבות להקניית כבוד למורה, למעמדו, ליכולותיו ולכישוריו ובסופו של תהליך, גם יתרמו רבות לשינוי חיובי בהישגיהם של התלמידים.
לסיום – בוודאי יצא לך לצפות בדמותה של ליטל מעתוק מתוכנית הסאטירה "ארץ נהדרת". הדמות צברה פופולאריות גדולה ואף זכתה למספר חיקויים בכיתות. מהי דעתך על הדמות וההשפעה שלה?
הייתי מאוד רוצה לצאת נגד המערכון ולומר שלא היו דברים מעולם, אך לדעתי המערכון משקף את תופעת הכרסום במעמדו ובמרותו של המורה בכיתה על ידי תלמידיו. למרות שמדובר בסאטירה לטעמי פעמים רבות אותם מערכונים משקפים מציאות ובמקרה זה כואבת. אומנם סגל ההוראה מוצג בצורה מגוחכת ורחוקה מהמציאות אך לצערי הרב בכיתות רבות יש תלמידים כמו ליטל מעתוק.
מורים כיום חווים השפלות מצד תלמידים והתנהגותם משקפת את יחסם למורים. החברה שלנו אלימה ובתי הספר הם בבועה של החברה. חובה להיאבק בתופעה ולהדביר את נגע האלימות.
מחקרים רבים דנו במידת ההשפעה הפסיכולוגית והסוציולוגית של אמצעי התקשורת בקרב ילדים וקבעו כי במקרים רבים התקשורת מבנה מציאות. נשאלת השאלה מה קדם למה – הביצה או התרנגולת?
