חינוך לטווח הקצר וחינוך לטווח הארוך

כשמסתכלים על החינוך בישראל, מתייחסים, כמעט תמיד, למצב החינוך כיום.
כמה זכאים לבגרות, ציוני המבחנים, ישראל ביחס לעולם וכו'.

כשמגיעים הנתונים המחמיאים פחות – כולם, ללא יוצא מן הכלל, זועקים לשינוי. ובצדק.

מהי הבעיה?

כאשר בונים חינוך למטרת כאן ועכשיו, ולא חושבים כמה צעדים קדימה,
ההשקעה מתרכזת במאמצים מידיים ואפקטיביים הרבה פחות לטווח הארוך.
מעין פלסטרים שירדו מעצמם לאחר תקופה.

ואכן, לא קל לגבש פתרונות אמת לחינוך בישראל לטווח הארוך,
כאשר מבחן התוצאה מגיע בעוד חמש, עשר או עשרים שנה.
ממשלות מתחלפות ואיתן שרי חינוך ושרי אוצר, תקציבים חדשים מועברים ותמיד אין כסף.

הדרך היחידה להביא את החינוך בישראל לשיאים חדשים היא עבודה לטווח ארוך,
עם רפורמות אמיתיות ושינויים מעשיים, עם פרוייקטים טכנולוגיים וחשיבה קדימה.

נקודה של אור:

רפורמת "אופק חדש" לדוגמא, מהווה יוזמה מצויינת של הסתדרות המורים לרפורמה לטווח ארוך,
כאשר את התוצאות רואים כבר עכשיו, בעוד קיימת תוכנית לשנים ארוכות.

היציבות בהסתדרות המורים, ומזכירה הכללי יוסי וסרמן, נותנת סיבה לאופטימיות והרבה דוגמא לגורמים האחרים בחינוך הישראלי.

הפער החברתי-טכנולוגי וכיצד לצמצם אותו

פוסט זה יכיל שלושה חלקים. נקודת המבט של התלמיד, נקודת המבט של המורה והדרך לצמצום הפער בין הצדדים.

המורה – אתה בפייסבוק?

התלמידים של ימינו מדברים במסנג'ר בפייסבוק, תוך כדי התכתבות בsms, צפיה בטלויזיה וגלישה באינטרנט. הם מתרגלים לקצב קבלת מידע מהיר ושונה מזה שמתקבל בכתה. בנוסף, במקום להעמיק וללמוד הרבה על חומרים חשובים, ולקבל מכך מיומנויות אמתיות, הם מתפתים לקבל מעט תוכן על הרבה דברים, ובמקביל לעשיה בערוצים שונים.

כאשר הם מגיעים לכתה, ונאלצים להיות פאסיביים במשך שעה, מוטיבציית הלמידה יורדת, כמות ההפרעות עולה והתשוקה לחזרה הביתה (אל המחשב, הסלולר, הטלוויזיה…) רק גדלה.

תלמידים, ברובם, רוצים להצליח. רוצים ללמוד, לקבל ציונים טובים ולעבור את בחינות הבגרות בשלום ואף בהצטיינות. אבל רצון לחוד ומציאות לחוד, והשחיקה במוטיבציה בלתי נמנעת בתנאים שכאלו.

פייסבוק? אני?

המורים, מצדם, לא מבינים ולא רואים יתרונות ברשתות החברתיות. חלקם אמנם מבין את הצורך בשימוש בטכנולוגיה במערכת החינוך, אך לא רואה את הקשר הישיר אליו ואל עבודתו. פייסבוק הוא בזבוז זמן – זמן יקר שעדיף להשקיע בדברים אחרים. מורים שניסו להכנס לפייסבוק או לרשתות חברתיות אחרות, נתקלו בקשיים: האתרים מותאמים לצעירים ובנויים בשפה שלהם.

ככל שהטכנולוגיה מתקדמת ואיתה התלמידים, כך המורים חשים טינה לנושא, ונצמדים יותר ויותר לדרכי הלימוד וההוראה הוותיקים, שכביכול "הוכיחו את עצמם".

לעיתים, מורים אף מנסים להשתמש בטכנולוגיה – אך בגלל חוסר עדכניות, ידע או הבנה, נתקלים בהתנגדות מובנת של התלמידים.

אז…מה אפשר לעשות?

הדרך לשינוי המצב וצמצום ניכר של הפערים הטכנולוגיים והחברתיים בין המורים לתלמידים,

מורכבת משלוש פעולות פשוטות:

1. הסברה – מדוע יש להשתמש ומהם יתרונות השימוש בטכנולוגיה בחינוך.
2. ציוד, כלים ומשאבים – מחשב לכל מורה, חיבור אינטרנט בבתי הספר וכו'.
3. הדרכה – כיצד להשתמש בטכנולוגיה וליישם, ביום-יום, בכיתות ובשיעורים השונים.

נקודה למחשבה…

פרויקט "מחשב לכל מורה" וגדולתו

פרויקט "מחשב לכל מורה", בשיתוף הסתדרות המורים בראשה עומד יוסי וסרמן,

מביא איתו בשורה טובה ומעודדת למי שחפץ בקידום מערכת החינוך בישראל.

הפרויקט דואג לקירוב המורים אל הטכנולוגיה והלימוד המקוון, באמצעות נתינת מחשב למורים, בעיקר בפריפריה, לימוד והדרכה בשימוש בו.

כשהוקם "בלוג חינוך" – החלטנו לתת בבלוג מספר דגשים חשובים,

ביניהם גם פרגון והערכה לראויים לכך. בין ביקורות, ראיונות וניתוח הדרך הנכונה,

חשוב להראות גם את הצד החיובי, ויש לא מעט שכזה, בחינוך בישראל.

החשיבות הגבוהה של הפרויקט נובעת מצמצום הפערים בין המורים לילדים (על כך ייכתב יותר באחד הפוסטים הבאים בבלוג) בזירה הטכנולוגית. הילדים, המבלים את זמנם בפייסבוק, בטוויטר, במסנג'ר וכו', מגיעים לבית הספר בגישת "העברת הזמן עד החזרה לחיים". המורים, שלא מבינים את עולם האינטרנט והרשתות החברתיות, ורואים בכך בזבוז זמן יותר מיצירת קשרים חברתיים ושימוש ללמידה והתפתחות אישית – רק מרחיבים את אותה התחושה, ויוצרים לה בסיס.

דווקא פרויקט שכזה, יכול לצמצם את אותם פערים, ולהביא לשיפור במערכת היחסים בין המורה לתלמיד, הערכה גבוהה יותר (הדדית) וכו'.

מיטב המחמאות לראשי הפרויקט, וכן להסתדרות המורים ומר יוסי וסרמן על השותפות וקידום הפרויקט.

חדשנות בחינוך – נקודת מבט אחרת

כשמדברים על חינוך, מרבים להסתכל על העבר ולנסות לשנות את הרע ולהעצים את הטוב. מבלי לגרוע מדרך זו – בפוסט זה ננסה להציג דרך מעט שונה: חינוך דרך העתיד.

חינוך דרך העתיד – מה זה אומר?

חדשנות היא הדרך שלנו לנסות דברים שלא נעשו לפנינו, ובאמצעות מעשים אלו לקבל הישגים חדשים ולהגיע לשיאים שטרם נשברו.

העתיד לא מגיע, אנחנו יוצרים אותו. אנחנו יכולים למצוא מידע במהירות תודות לשני סטודנטים צעירים שהקימו מנוע חיפוש חדשני וחברה חדשה בשם שכולנו מכירים: "גוגל". אנחנו מקיימים תקשורת רב-ערוצית דרך המכשיר הנייד, שלפני פחות מ30 שנה בכלל לא היה קיים. החדשנות היא זאת שיוצרת את המציאות ואת העתיד, כי גם אם יושבים ומחכים לו – הוא לא מגיע לבד.

לראשונה בבלוג חינוך, תרגיל בית לגולשים: עצמו את העיניים,

וחשבו כיצד תראה כיתת לימוד בעוד עשר שנים. מהם העזרים שיהיו למורה בעוד עשרים שנה?

איך התלמידים ילמדו בשנת 2040? אחרי שיצרתם לכם תמונה של עתיד החינוך, לפי ראות עיניכם, בדקו מה מתוך הדברים כבר קיים היום. חדשנות בחינוך היא יצירת הדברים החדשים בתמונה,

והבאת המצב, בעוד עשר, עשרים או שלושים שנה – למצב שדמיינו ורצינו עבור ילדי ישראל.

זוהי – חדשנות בחינוך.

כיצד מיישמים חדשנות בחינוך, כבר עכשיו?

הדרך ליישום היא לא פשוטה, שכן הגדרת החדשנות יכולה לקבל מספר צורות בלתי מוגבל.

מה בכל זאת עושים? לא מפסיקים לדמיין, לעשות ולהעיז. אבל גם יש משהו שאסור לעשות,

בשום פנים ואופן, אם רוצים לקיים חדשנות בחינוך: אסור להסגר ליוזמות חדשות.

האדם, מטבעו, מסתכל על שינוי, ונזהר. נוח לנו במצב בו אנו נמצאים, וכל שינוי, למרות שעשוי לשפר את מצבנו בהרבה, יכול גם לגרום להפך לקרות. אדיסון אמר שגילה הרבה מאוד דרכים לא לבנות נורה, מה שעזר לו להגיע לנוסחה המנצחת שנמצאת, כנראה, מעליכם בעת קריאת פוסט זה.

אבל הדרך הטובה ביותר לאפשר לשינוי לקרות, לחדשנות להתעצם, ולמערכת החינוך להתפתח ולהשתפר – היא לקבל יוזמות חדשות ולפרגן כשצריך.

רפורמות כ"אופק חדש" לדוגמא, מביאות עימן הרבה טוב למערכת החינוך,

אך אם יתקלו בסגירות, אטימות ופחד משינויים – לא יוכלו להתקיים למשך זמן.

זה אולי מפחיד – אבל זאת הדרך היחידה.

שכר לפי השכלה וותק – רפורמת "אופק חדש" משנה את חוקי המשחק

עם כל הדיבורים, ההשארות, המאמרים והכתבות – בסופו של דבר אחד הגורמים שישפיעו יותר מכל על מערכת החינוך, הוא הרצון והמוטיבציה של המורים ללמד וללמוד, להתפתח ולתת לתלמידים את הטוב ביותר. המורים הראויים להערכה, הם אלו שמגיעים לעבודה בתחושת שליחות, ועושים עבודה חשובה ביותר שאין לה תחליף.

הטובים להוראה

ככל ששכר המורים "נשחק", התנאים יורדים, תדמית המורים בעיני הציבור הולכת ונהיית טובה פחות ופחות – בעיני ההורים ובעיני התלמידים (ראו מערכון "ליטל מעתוק" בתוכנית "ארץ נהדרת"),

כך פחות ופחות סטודנטים נרשמים ללימודי הוראה מתוך אותה שליחות, ודימוי מקצוע ההוראה מקבל תפנית: "מקצוע קל", "מקסימום תהיה מורה…" וכו'.

ברור לכל שרק תפנית חדה בכל המאפיינים האלו תביא לשינוי משמעותי בתדמית המורה וב"איכות" המורים הבאים של מדינת ישראל.

מיהו מורה "טוב"? נקודות למחשבה…

לפי ההנחה שלמורים "טובים יותר" יש לשלם יותר,

יש לבדוק ולהחליט – מיהו מורה "טוב". איך מאתרים אותו, כיצד מאפיינים אותו וכו'.

הדרך הטובה ביותר לאיתור אותם מורים, היא הגדרת קריטריונים ברורים,

לפיהם ייבחן המורה, תוך שילוב מגוון אפשרויות להתקדמות ושיפור שכר המורה.

כך גם ניצור מצב לפיו מורים לא "ינוחו על זרי הדפנה",

אלא ישקיעו, יתאמצו, יתמידו ובעיקר יזמו ויעשו למען בית הספר, תלמידיו, הוריו וכו'.

כיצד מגדירים את אותם קריטריונים? לרפורמת "אופק חדש" יש פתרון.

ברפורמת "אופק חדש" ישנן תשע דרגות שכר, המציגות מסלול התקדמות מהיר.

הדרגות מתחשבות בוותק והתמדה בהוראה, השכלה אקדמית ומספר קריטריונים נוספים.

השכר הבסיסי למורה חדש (וצעיר) עומד על 5300 ₪, שלאחר שנתיים בלבד יוכל להתקדם ולקבל החל מ7.5% תוספת לשכר. בנוסף – בדרגות השכר הגבוהות ישנה מכסה המציעה שכר גבוה במיוחד למורים המוערכים כחשובים, תורמים ואקטיביים במערכת החינוך. דרגות השכר הללו מציעות תוספת של עשרות ומאות אחוזים למשכורת, עבור 3%,5% ו-10% מהמורים בלבד, בהתאמה.

אין ספק שרפורמת "אופק חדש" מציגה מערכת בריאה ונכונה לתגמול מורים, שאת תוצאותיה נראה כבר בשנים הקרובות עם גל חדש של מורים רעננים שבאים מתוך שליחות, אך בשונה מהמצב הקודם: גם מתוגמלים על כך.

הסכם "אופק חדש" – טוב או רע?

מחיפוש קל באינטרנט אודות הסכם "אופק חדש" שנחתם בין משרד החינוך לבין הסתדרות המורים, מתגלות דעות רבות ושונות בנוגע לטיבו של ההסכם – בעיקר כלפי המורים. מבדיקה שערכנו – התגלה כי מירב התכנים הנכתבים ברשת אודות התוכנית וההסכם, נכתבים מתוך הנחות, שמועות או לעיתים כאלו ואחרות – מאינטרסים שונים.

כל הדעות, ללא יוצא מן הכלל התייחסו לנושאים הבאים:

1. שכר המורים
2. מעמד המורה
3. עזרה לתלמידים מתקשים ותגבור
4. תוכניות לתלמידים מצטיינים

בפוסט הנ"ל בבלוג חינוך, בחרנו לבדוק, לפי כל אחד מארבעת הסעיפים שהזכרנו, האם הסכם "אופק חדש" הוא טוב או רע – למורים, לתלמידים ולמערכת החינוך בישראל.

שכר המורים

מטרתה המרכזית של הרפורמה היא העלאת שכר המורה ומעמדו, ובכך להביא למחויבות טובה יותר, הקדשת יותר שעות פרטניות עם תלמידים ומוטיבציה גבוהה יותר לחינוך טוב ואיכותי ללא פשרות. על פי הוכחות "חותכות" שמוצגות באתר הסתדרות המורים – שכר המורים עולה משמעותית, ומורים שישקיעו מעצמם יותר, יתוגמלו יותר.

בנוסף -  מאמרים, פוסטים וביקורות של מורים על ההסכם מציגים עליה, מתונה תחילה, בשכר, וחלקם אף על שינוי דרסטי בתגמול מהתוכנית.

מעמד המורה

מעבר לעובדה כי ברגע שמורה משתכר כפי שצריך היה להשתכר מורה בישראל,

ויכול להשקיע את כולו בקריירת ההוראה (ולא לחשוש מהגעת החשבונות), הוא מגיע לבית הספר עם גישה שונה לחלוטין המשנה את גישת התלמידים והמורים אליו, ישנו קשר הדוק בין שכר המורים לבין מעמדם.

מחקרים שפורסמו בעולם מציגים כי ככל ששכר המורים עולה במדינה, כך עולה הביקוש למקצוע ואיתו מגיעים מורים טובים יותר, מיומנים ובהרגשת "שליחות אמיתית". ברגע ששכר המורים נמוך – למורה אין שום צורך או דחף להוכיח את עצמו בפני התלמידים, ההורים ומערכת בית הספר, ולכן לא יפעל או יעשה פעולות כלשהן לשיפור מעמדו.

עזרה לתלמידים מתקשים ותגבור החומר

את אחת מהתוכניות הטובות ביותר במערכת החינוך, העוזרת לתלמידים מתקשים בבית הספר,

אנו חייבים להסכם "אופק חדש". במסגרת ההסכם, המורים יוכלו לתת "שעות פרטניות" בבית הספר, ולהיות מתוגמלים עליהן כעל שיעור רגיל. המסגרות האלו מאפשרות צמצום פערים בכיתה עצמה, וכן עזרה להורים בעלי קשיים כלכליים וחוסכת עלויות של מורים פרטיים, חוגי עזר וכו'.

תוכניות העשרה לתלמידים מצטיינים

בתוכנית "אופק חדש" מתקיים מתווה פעולה לתוכניות העשרה, המיושם במרבית מבתי הספר הפועלים תחת ההסכם. ראה פוסט שפורסם בבלוג אודות תוכניות לתלמידים מצטיינים,

גם במסגרת הסכם "אופק חדש".

סיכום מהיר: הסכם "אופק חדש" הוא בהחלט חיובי, ומהווה צעד חשוב בדרך לחינוך טוב יותר. חשוב "לשכפל את ההצלחה" שלו גם לבתי הספר התיכונים, ולהתחיל ולקדם יוזמות ברוכות שכאלו בכלל מערכת החינוך – מגני הילדים ועד החינוך הגבוה.

תוכניות הצטיינות בתיכונים וברפורמת "אופק חדש"

אין ספק שבכדי לבנות מערכת חינוך בריאה, טובה ואיכותית, יש להשקיע בשתי קצוות הפירמידה: בתלמידים החלשים והמתקשים ובאלו המצטיינים והמתקדמים כאחד. רק השקעה מתמדת בשני האפיקים תקדם את התלמידים כראש חץ המתקדם אל עבר חינוך טוב יותר.

בבלוג חינוך נעסוק עוד הרבה בחיזוק התלמידים המתקשים, באוכלוסיות החזקות והטיפול בהן וכו', בפוסט זה בחרנו לעסוק דווקא בנושא התלמידים המצטיינים – והמענה לו הם זוכים בתיכונים ובבתי הספר המשתתפים בתוכנית "אופק חדש" של הסתדרות המורים.

קווים לדמותה של תוכנית הצטיינות איכותית ומקדמת:

1. מערכת המציבה אתגרים לצד חיזוקים חיוביים וליווי מתמשך.
2. מערכת המעמיקה בחומר, ולא מגדילה פערים לימודיים בכיתות.
3. מערכת המרחיבה את אמצעי הלמידה ומשתמשת בטכנולוגיות חדשות.
4. מערכת המאפשרת השתלבות והתקדמות אישית.

תוכניות ההצטיינות בתיכונים

על מנת ליצור מערכת טובה דיו לתלמידים מצטיינים, יש ליצור "מסגרת" הפועלת בכלל בתי הספר, המפעילה כללים ברורים וכן תנאים מתאימים בבתי הספר ובתנאי העסקתם של המורים וזמנם בבית הספר.

ארגון המורים טרם מפעילים מסגרת שכזאת, למרות החשיבות ההולכת וגוברת של העשרה לתלמידים מצטיינים דווקא בגילאים המבוגרים יותר, ובמקביל למבחני הבגרות והמפגש באתגרים גדולים ומרכזיים יותר בחיים האמיתיים.

תוכניות ההצטיינות בבתי הספר הפועלים ע"פ תוכנית "אופק חדש"

דווקא תוכנית אופק חדש מציעה אלטרנטיבה טובה וברורה בדמות תוכנית לתלמידים מצטיינים המשתמשת בשעות העבודה של המורים, ואף מתגמלת אותם על שעות אלו כחלק מהשכר המשוכלל.

בנוסף -  עצם העובדה לפיה המסגרת מאפשרת תוכניות שכאלו, ומתווה את הדרך אליהן,

מאפשרת למורים להשתמש בדרכים יצירתיות ולפתח את תוכנית ההעשרה שלהם בבתי הספר השונים.

בהמשך נמשיך לכתוב עוד על תוכניות להצטיינות, תוכנית אופק חדש והתקדמות מערכת החינוך בישראל.

יוסי וסרמן בראיון מיוחד

המטרה הסופית היא שממשלת ישראל תציב את מערכת החינוך בראש סדר העדיפויות  שלה. אפילו לפני מערכת הביטחון. כפי שמדינת ישראל מחפשת כל העת לשפר ולהטיב עם קציני צה"ל כך היא צריכה להתייחס לאנשי ההוראה במדינת ישראל. עבודת המורה היא קודש קודשים וחיונית  לעתיד החברה במדינת ישראל. אני מדבר על  יותר תקציבים שיאפשרו בין היתר המשך מגמת שיפור תנאי הפנסיה של המורים והבטחת פנסיה הוגנת בעת הפרישה לגמלאות, תוספות שכר משמעותיות של אלפי שקלים שיסייעו לקידומם של תלמידים ולפרופסיה של המורה, תוספת של שעות שבועיות  כדי לקדם ילדים מתקשים כיחידים או בקבוצות קטנות.

זוהי השנה השלישית בה פועלת תוכנית "אופק חדש" של הסתדרות המורים, מהי לדעתך התרומה המרכזית של תוכנית זאת לקידום החינוך בישראל?

אחת התרומות המרכזיות של רפורמה זו היא הכללת שעות פרטניות במערכת השעות של כל מורה בתכנית .בזכות הרפורמה התווספו למערכת החינוך עשרות אלפי שעות לימוד פרטניות.יותר ויותר מורים מביעים שביעות רצון מהתוספת של השעות הללו שמאפשרת להם להעניק יחס יותר אישי לתלמידים החלשים יותר שזקוקים לחיזוק. ישנם מקצועות שכל שעת חיסור של למידה בהם עלולה להביא לניתוק-מגע של הלומד מהנלמד בכיתה, במיוחד אם הוא מוגדר כתת-משיג באותם מקצועות. ובעיקר במקצועות שמבוססים על למידה שלבית, כגון מתמטיקה ומדעים, שבהם קשה להתקדם לשלב הבא מבלי שיילמד השלב הקודם. במקצועות אלה חשובה רציפות למידה, ולפיכך – אם התלמיד הפסיד חומר (מסיבות כלשהן), חשוב להשאיר אותו בתמונה, ולכן – ללמד בשעות הפרטניות חומר חדש.

ובכל זאת, לתוכנית יש התנגדות רבה, בעיקר מצד ארגון המורים ופעיליו, זאת למרות הצלחתו בפועל וההתקדמות שהושגה בזמן קצר מאוד. מהי דעתך האישית על הנושא?

ההתנגדות נובעת בעיקר מאי הבנה של רפורמת אופק חדש וחשיפה לפרטים מסולפים כתוצאה מעיוותים מכוונים ומשמועות לא מבוססות. חשוב להעמיד דברים על דיוקם, להכיר את העובדות ואת הרפורמה על בוריה על מנת להבין את המשמעות והתרומה שלה.  הרפורמה, למרות הסתייגויות כאלה ואחרות, היא בפועל ההסכם המקיף הטוב ביותר שהושג עד כה במדינת ישראל. מדובר על מקרה ייחודי של הגעה להסכם שמבטיח עתיד טוב יותר למערכת ההוראה, ללא שביתות ומשברים. בכוונתי להמשיך ולפעול לשימור הרפורמה הזו במקביל להרחבת תחולתה וקצב הצירוף של רשויות נוספות לפרויקט.

פרויקט "מחשב לכל מורה", אותו אתם מקדמים, זכה להצלחה כבר בשלביו הראשונים. כיצד לדעתך ישתלב המחשב במערך החינוך בישראל, ומהי תרומתו המרכזית?

מעבר לחלוקת המחשבים עצמם, המורים זוכים להכשרה צמודה ומקיפה להפעלה טכנית וליישום המחשב בעבודה השוטפת. התכנית לוקחת בחשבון את הרמות השונות והמיומנויות התקשוביות של המורים באותו חדר מורים. המטרה היא לשנות את אופי השימוש במחשב בבתי הספר, לפרוץ את גבולות מעבדת המחשבים ולהכניס אותם לכיתות. המצב האופטימאלי הוא שבכל כיתה תהיה עמדת מורה עם מחשב ולוח חכם. המחשב אינו מהווה תחליף להוראה האנושית. בית ספר צריך להיות ערוך למצבי הוראה ולמידה שונים: הדגמה במחשב, עבודה בקבוצות ולעיתים גם הרצאה, ההוראה בעתיד תהיה יותר מגוונת.

המחשב הנייד הוא כלי חיוני בעבודת המורה. היכולת לעבוד בסביבה מתוקשבת הופכת את המורה למקצועי יותר, מעודכן יותר, מחובר יותר ומוערך יותר. היכולת להכיר את עולמות התוכן של התלמידים, ליצור קשר ישיר ופתוח עם קהילת בית הספר ועם כל מי ששותף לעשייה החינוכית לא יסולא בפז. על המחנכים כמעצבי דור ההמשך להוות מודל סמכותי וחינוכי גם במימד חשוב זה.

אין שום ספק שלמעגל זה יצורפו עוד ועוד מורים ומורות שיתגברו על החשש הראשוני, בעיקר הוותיקים שבהם, ויבקשו לנצל את יתרונות הרשת. זהו חלק בלתי נפרד מן התמורות והשינויים שחלו בשנים האחרונות בתפיסת ההוראה ותהליכי הלמידה.

מלבד רפורמת "אופק חדש" – מהם, לדעתך, הצעדים הבאים שעלינו לעשות כדי לשפר את מעמד המורה בישראל?

על מנת להעלות את יוקרת מקצוע ההוראה בישראל חובה עלינו לפעול לכך שמקצוע ההוראה יקבל מימד של פרופסיה אמיתית והמורה יחוש גאווה על כך שהוא מחנך ילדים שהם עתיד המדינה ומוביליה בעתיד.

גאוותו של המורה תלויה במידה לא מבוטלת בסמכות ובמרות שלו כלפי תלמידיו. כל עוד מתקיים כרסום בסמכותו ובמרותו של המורה בכיתה ע"י תלמידיו, לא ניתן יהיה להאדיר את מעמדו וכבודו של המורה בעיני החברה בישראל.

אני בעד אכיפת משמעת וקביעת כללי התנהגות במוסדות החינוך . לשם כך עלינו לחזור לכללי משמעת נוקשים יותר אם אנו רוצים להתגבר על תופעות שליליות המאפיינות את התנהגות הנוער היום.

בשבועות האחרונים התקיים דיון ציבורי על נושא התלבושת האחידה. כיצד אתה רואה נושא זה?

יש מקום לשינוי מהיסוד של האווירה בתוך הכיתה: החל בתלבושת אחידה, איסור בהכנסת טלפונים סלולאריים לכיתות וקימה בפני המורה כאשר הוא נכנס לכיתה. כל אלה ועוד יסייעו בהקניית ערכים שדומה שבמעמדם חל פיחות.

לדעתי, שינויים אלה ואחרים אינם רק שינויים קוסמטיים. מדובר בשינויים שיתרמו רבות להקניית כבוד למורה, למעמדו, ליכולותיו ולכישוריו ובסופו של תהליך, גם יתרמו רבות לשינוי חיובי בהישגיהם של התלמידים.

לסיום – בוודאי יצא לך לצפות בדמותה של ליטל מעתוק מתוכנית הסאטירה "ארץ נהדרת". הדמות צברה פופולאריות גדולה ואף זכתה למספר חיקויים בכיתות. מהי דעתך על הדמות וההשפעה שלה?

הייתי מאוד רוצה לצאת נגד המערכון ולומר שלא היו דברים מעולם, אך לדעתי המערכון משקף את תופעת הכרסום במעמדו ובמרותו של המורה בכיתה על ידי תלמידיו. למרות שמדובר בסאטירה לטעמי פעמים רבות אותם מערכונים משקפים מציאות ובמקרה זה כואבת. אומנם סגל ההוראה מוצג בצורה מגוחכת ורחוקה מהמציאות אך לצערי הרב בכיתות רבות יש תלמידים כמו ליטל מעתוק.

מורים כיום חווים השפלות מצד תלמידים והתנהגותם משקפת את יחסם למורים. החברה שלנו אלימה ובתי הספר הם בבועה של החברה. חובה להיאבק בתופעה ולהדביר את נגע האלימות.

מחקרים רבים דנו במידת ההשפעה הפסיכולוגית והסוציולוגית של אמצעי התקשורת בקרב ילדים וקבעו כי במקרים רבים התקשורת מבנה מציאות. נשאלת השאלה מה קדם למה – הביצה או התרנגולת?